אנימה סאב

סאקורה היא נערה טיפה’לה מוזרה ובעלת שמחת חיים לא רגילה ומדבקת. היא מהאנשים האלה שהייתם רוצים להיות במעגל הפנימי של חבריה – וסביר להניח כי לוּ הייתם מבקשים, היא הייתה מצרפת אתכם בכיף.
לצערה של סאקורה, שעון החול של חייה אוזל: הנערה גוססת. הלבלב שלה בשביתה איטלקית והיא חיה על זמן שאול. למרות זאת עוטה סאקורה ארשת חייכנית, בעיקר כדי שחבריה לא יבחינו כי משהו אינו כשורה. כן, את דבר גסיסתה היא שומרת בסוד; היא לא מעוניינת ברחמים. את ימיה האחרונים רוצה סאקורה לבלות כמו את ימיה הקודמים.
חייה (הקצרים) משתנים כאשר מישהו מגלה במקריוּת את סודה – הארוקי שיגה. הארוקי הוא תלמיד בכיתתה, אך לו עצמו אין חברים כי הוא לא מעוניין בכאלה; בני-אדם, באופן כללי, אינם מעניינים אותו. לכן כאשר מצפה ממנו סאקורה לתגובה של הלם בגלל הגסיסה – הוא מפגין אדישות, כאילו תיארה לו הרגע מתכון לקציצות ולא את העובדה שהיא בקרוב תמות.
ושלא יהיו לכם אשליות, סאקורה תמות: זה לא ספויילר, הסצנה הראשונה מבהירה זאת היטב. הסרט נפתח עם הלווייתה, טרם קפיצתו של הנרטיב מִספר חודשים אחורה.
לסאקורה יש Bucket List: רשימת דברים אחרונים שהיא רוצה לעשות, והיא מנצלת את הארוקי לעזור לה. היא לא מבקשת דברים כמו יורודיסני או צניחה חופשית, אלא בעיקר בילויים משותפים בבית קפה, פסטיבלים וביקור בעיר הגדולה. אם זה נשמע לכם כמו לו”ז של זוג אוהבים, אתם לא לבד: גם האנשים בסביבתם הקרובה של סאקורה והארוקי תוהים מה הולך פה. סליחה – האנשים בסביבתה הקרובה של סאקורה תוהים מה הולך פה. להארוקי אין סביבה קרובה, הנער סוציומט; הארוקי, בעיני שאר חברי כיתתו, הוא תִמהוני שוודאי מקריב חתלתולים לקת’ולו (והאמת שאין סצנה אחת בסרט שמפריכה את התיאוריה). מה יש לסאקורה הפופולרית, החיננית והיפה לעשות עם אחד כזה?